סוסים בוגרים (תחזוקה שוטפת): ברוב התוכניות — תילוע בתקופת רעייה כל 4–6 שבועות, ובשאר השנה כל 6–8 שבועות — אך זה משתנה לפי התרופה ותוצאות בדיקות.

סייחים (עגלי סוס): מתחילים לפעמים בגיל חודש–שניים; אם יש חשש לזיהום חמור אפשר לחזור מדי חודש בחצי השנה הראשונה ואז להצטרף לסבב של האורווה. כדאי לבסס מועד לפי בדיקות צואה.

סוסות בהריון/לפני המלטה: נהוג לתת תילוע כשבוע–חודש לפני ההמלטה כדי להפחית העברת תולעים לולד.

כשיש חשד לעומס תולעים כבד: יש לבצע בדיקת צואה (Egg Count); סוסים עם עומס גבוה עשויים להזדקק לתילוע תכוף (למשל חודשי) עד שהעומס יורד

נקודות חשובות ובטיחות

• תלוי בתכשיר: יש תכשירים (פסטות אוראליות, תמיסות) עם מינונים ולוחות זמנים שונים — עקבו אחרי עלון התרופה או הוראות הוטרינר. חלק מהעלונים ממליצים על תדירויות עונתיות ספציפיות.
• סיכון לקוליק אחרי תילוע: כאשר יש עומס תולעים כבד, פירוק מהיר שלהם עלול לגרום לקוליק — לכן טיפול במקרים כאלה יש לעשות תחת ייעוץ וטרינרי.
• ההמלצה הטובה ביותר — להתאים לפי בדיקות: עדיף לבצע בדיקות צואה ולתכנן תילוע מותאם לאורווה/סוס מאשר לעקוב רק בלוח זמנים קבוע באופן עיוור.

פעולה מומלצת עכשיו

1. בקש/י בדיקת ספירת ביצי תולעים מצואה של הסוס (FECRT / FEC).
2. תכנן/י תילוע לפי תוצאות, גיל הסוס ועונת הרעייה — וקבע/י מדיניות עם הווטרינר/ית.